• הילה ריטר ויידנפלד

הקשבה ותקשורת עם ילדים/הילה ריטר-ויידנפלד מרץ 2019

נניח שאתם נמצאים במהלך יום העבודה, כאשר הבוס שלכם נכנס למשרדכם וצועק עליכם שלא בצדק. אתם מתוסכלים ונגשים לשוחח על כך עם קולגות שלכם. חבר אחד מטיף לכם מוסר: "מה עשית כל היום שלא הספקת לעשות את המטלה שהבוס ביקש?". חבר אחר, נותן לכם עצות: את/ה יודע/ת מה אני חושב שצריך לעשות? מחר תיגש/י על הבוקר לבוס שלך ותתנצל/י". חבר שלישי אומר: "זה נשמע לא נעים שהבוס שלך צעק עליך ככה, ברור שאת/ה מעוצבנ/ת".

סביר להניח שתרגישו הרבה יותר טוב לאחר ששמעתם את החבר השלישי. מדוע? כי הוא הקשיב לכם באמת והיה אמפתי למצוקתכם. אנו כמבוגרים מעוניינים בהקשבה אמפתית - כלומר שאנשים עמם אנו משוחחים יבינו אותנו, את הרגשות שלנו ואת המצוקה בה אנו נמצאים. באופן דומה, הילדים שלנו מצפים להקשבה דומה: כשהם מספרים לנו דבר מה, הם לא מעוניינים לשמוע דברי רחמים, הטפות מוסר, ביקורת או אפילו לקבל עצות. הם רוצים להרגיש שאנחנו מבינים אותם ומה שעובר עליהם. כאשר אנחנו מקשיבים לילד, ניתן לזהות ולשקף לו את רגשותיו ("נשמע שזה מעציב/משמח אותך"), ולפעמים ניתן לתת לילד להתנסות ולהסביר את רגשותיו ע"י השאלה "מה הרגשת"?, תלוי כמובן בגיל הילד ובמידת היכולת שלו למלל את רגשותיו.

הקשבה אמפתית היא לא דבר קל. להקשבה צריך זמן, מקום ונכונות, ואם אין לנו אותה עדיף לדחות את מועד ההקשבה לזמן שיהיה לנו נוח ומתאים לעשות זאת. לדוגמא, אם אנחנו עסוקים ולא פנויים, ניתן לומר לילד: "אני עסוקה וקשה לי להתרכז עכשיו, עוד מעט אתפנה ונוכל לדבר". ואז - חשוב לעמוד בהבטחה ולהתפנות אל הילד.

יש לזכור שהדרך בה ילדים מדברים היא לעיתים שונה מהמבוגרים. לפעמים ילדים צועקים - לעיתים קשה להם לשלוט בדחפים, ולעיתים הם חשים שקולם "לא נשמע" בגלל שההורים עסוקים. כיצד ניתן לעזור להם? ילדים, כמו מבוגרים, נוטים להתאים את טון הדיבור שלהם לאלו שמדברים מולם. אם במקום לענות להם בצעקות (מה שקורה פעמים רבות), נדבר איתם בקול שקט יותר, גם הם יעשו זאת. מאידך, לעיתים ילדים מדברים מאוד בשקט או לוחשים - בשל ביישנות, חוסר בטחון או חשש כלשהו. חשוב להאזין לילד בקשב רב גם כשהוא מדבר מאוד בשקט. עם ילדים צעירים, חשוב לעיתים לרדת ולשוחח איתם בגובה העיניים.

דבר נוסף שחשוב, הוא שנהיה מודעים לדרך בה אנו כהורים מדברים לילד. למשל, אם נחזור ונאמר לילד "מה יהיה אתך? אתה תמיד שוכח", או "תמיד אתה לא מצליח", הילד עלול להתחיל להאמין שהוא שכחן או לא יוצלח. ההורים הם דמויות מאוד משמעותיות עבור הילדים, ולכן הילדים עלולים לאמץ את התכונות אותן מייחסים להם ההורים, גם אם הן לא תמיד נכונות.

ועוד אמירה חשובה לתקשורת שלנו כהורים – לא תמיד אנו עושים או אומרים את הדבר הנכון, ככלות הכל, כולנו בני אדם. גם אם טעינו, למשל צעקנו על הילדים שלא בצדק כי היינו עצבניים, חשוב לשוחח על כך ולומר לילדים שטעינו. אם התווכחנו עם בן/בת הזוג, חשוב לעיתים שהילדים יראו גם את הפיוס והפתרון.

דרך מצוינת להשגת תקשורת והקשבה אמפתית היא בניית הרגל של שיח משפחתי, למשל, בזמן ארוחת הערב סביב השולחן, כאשר אנו כהורים יכולים להוות דוגמא לילדים: למשל, לספר לילדים על היום שלנו בעבודה, ואז לשאול אותם על היום שלהם בגן ובבית הספר. הזדמנות נוספת לשיח היא בזמן משחק משותף עם הילדים – נמאס לראות אותם במסכים? שחקו איתם ושוחחו עמם תוך כדי משחק משותף בבית או במגרש המשחקים. גם שיח זוגי קבוע של ההורים עצמם הנו חשוב - אם להורים תקשורת טובה, הדבר משפיע על התקשורת המשפחתית כולה.

הקשבה אמפתית ותקשורת בריאה במשפחה מביאה לילדים בטוחים יותר בעצמם ולהרגשת סיפוק והנאה מההורות ומחיי המשפחה.


הילה ריטר-ויידנפלד

פסיכולוגית חינוכית מומחית

מדריכה ומטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת

פוסטים אחרונים

הצג הכול

יעילות השימוש בחוות דעת פסיכולוגית להערכת 'מסוגלות הורית' מוטלת בספק/פרופסור אלמגור-טיקוצקי, 2010

*"יש לצמצם באופן משמעותי שימוש במבחנים פסיכולוגיים והגבלתם בהתאם לכללים לכתיבת חוות דעת משפטית", קובע הדוח* "יעילות השימוש בחוות דעת פסיכולוגית להערכת 'מסוגלות הורית', חוות דעת שמקבלת משקל רב בהחלטה ש

Mother and Daughter Love

ליצירת קשר

04-8245198

מנהלת מרכז "מפנה" - ד"ר רות לירון  

ruthliron@hotmail.com

מנהלות "מפנה- בית ספר לטיפול משפחתי וזוגי"-

גב' הילה ריטר ויידנפלד      

ד"ר ענבל גרל אזולאי

mifne.school@gmail.com

שדרות מוריה 125 | חיפה

האתר נבנה ע"י לין - Lin.co.il

© 2020 כל הזכויות שמורות למרכז מפנה.